האם כך אמנם נראית פנסיה?
מאת: אמי סקליאר
האם התמונה היא מפרסומת או מהמציאות
בעבר, לטובת מצגת לפורשים, מצאתי תמונה מפרסומת (חינמית. לא לדאוג) של זוג מבוגר מחייך, יושב על שפת הים בשקיעה והשאלה בראש השקף הייתה – האם באמת פנסיה נראית כך או שזה רק בפרסומות?
מי שעוקב אחריי כאן ובמדיות האחרות, יודע שחזרתי לפני כמה ימים מטיול קרוואנים בקנדה.
באחד הימים הגענו לקמפ גראונד מקסים על חוף האוקיאנוס. הזוג בתמונה, הוא אמיתי לחלוטין והתמונה אינה מבויימת. הם פשוט דוגמא חיה ונושמת לדברים עליהם אני מדברת הרבה בסדנאות ובליווי לפורשים.
הם בסביבות גיל 60. הוא היה עורך דין והיא אשת כספים. ניהלו יחד 30 שנה משרד משותף ואז החליטו שמספיק להם. שרוצים ליהנות מהחיים לפני שיהיה מאוחר מדי, מכרו את המשרד ויצאו לפנסיה
כשהחליטו למכור את הבית שבו גרו 30 שנה (כי היה גדול וממילא תכננו לנסוע הרבה), ביתם, שגרה כבר שנים רבות בכלל בארץ אחרת, כעסה שמוכרים את בית ילדותה. הם התלבטו ובסוף מכרו. גם כדי לעזור לממן את אורח החיים שתכננו.
כשאנשים שמעו שהוא חושב לפרוש, אמרו לו שאצל אדם עסוק וחשוב כמוהו, הפרישה תיצור ״חור שחור״. ושוב היסס אבל בפועל- הם נוסעים לטיולים של כמה חודשים כל פעם בקרוואן שקנו ונהנים מכל רגע.
וגם – הרבה אנשים שהיו נוכחים בחייו, הזמינו אותו לפגישות וחיזרו אחריו כי יכול היה לעזור להם עסקית- פשוט התאדו. הדבר גרם לו בהתחלה מצוקה כי פירש את זה כהוכחה לזה שהוא כבר לא חשוב לאחרים ואז הבין שטוב לו להיות ״לא חשוב״ מול האנשים האלה. בשיחה דיברנו על כמה הוא חשוב למשפחה ולעצמו וכמה הזמן שעבר מאז, איפשר לו להבין מי חבריו האמיתיים ולמי היו רק אינטרסים.
ולמה זה ישב לי בדיוק על מה שאני רואה בסדנאות ובליווי?
נכון. ממש לא כל אחד יכול להרשות את כל זה לעצמו. השיקול הכלכלי הוא משמעותי ולפעמים אנשים נאלצים להמשיך לעבוד כי אין ברירה. אבל זה לא המצב אצל כולם ויש גם עניין של סידרי עדיפויות.
לא מעט אנשים בגיל הזה (ואדגיש – אנשים שכן יכולים להרשות לעצמם), פשוט שבויים בהרגלים הקיימים, בנורמות האומרות שאם עדיין בריאים, אז חייבים להמשיך לעבוד ובצורת מחשבה הכובלת אותם, אפילו לעבודות הגורמות להם סבל. רואה מדי פעם את אלה שמחליטים לשבור את הכללים, לחיות וליהנות כל עוד הם יכולים.
הסיפור שלהם גם התקשר לי לכך שלסובבים, כולל בני משפחה וחברים, יש תמיד מה להגיד לפורשים. אחד הדברים שאנחנו עושים בתהליכי הליווי זה לנסות להפריד את רצון הפורשים, מדעת האחרים, לעזור להם להבין מה באמת חשוב להם אישית, ואז – לסייע להם ללכת בדרך שבחרו ולא משנה מה בחרו לעשות. לדוגמא, אם העבודה היא זו שגורמת לאנשים לחוש הכי טוב, אז נכון להם להמשיך לעבוד.
מאמינה לחלוטין שכשאנשים עוצרים להבין מה נכון להם, מוכנים לחשוב גם על אפשרויות פחות נורמטיביות, בודקים אם זה מחובר לאילוצי המציאות ואם יכולים לאפשר זאת לעצמם, מממשים את חלומותיהם – חייהם משתפרים פלאים.
מכירה את זה אפילו באופן האישי ביותר. אבי ואימי דיברו תמיד על זה שבפנסיה, ייסעו לטיול בספינה סביב העולם (המבוגרים ביניכם הכירו את הסידרה ״ספינת האהבה״, שנתנה להם את ההשראה לכך). כשאבי פרש, אימי כבר היתה חולה. היא נפטרה לפני שהספיקו לממש זאת. חושבת שהדוגמא האישית הזו השפיעה עלי והיא אחת הסיבות לטיולי הטבע והקראוונים שאנו עושים בשנים האחרונות, עוד לפני הפנסיה.
אז עצמו לרגע עיניים, חישבו מה נכון לכם והאם ניתן לממש את החלומות?
בהצלחה
אמי סקליאר, מייסדת ובעלת חברת BSuccess אנשים ארגונים קריירה בע"מ
